נכתב לקראת האזכרה- 1.3.2001
איזה שקט יש פה, בבית הקברות הצבאי.. מקום זה נמצא בסמוך לכביש מרכזי ועדיין, כאילו ברגע שאתה נכנס לפה יש איזו גדר דמיונית שחוסמת קולות ורעשים מבחוץ...
מכתב לאורי 1
אורי בן היית לנו, ילד, אח, נכד וחבר. ועכשיו – אתה כבר במקום אחר. אמרת: "אני חי כשאני טס", וכמה אירוני הוא שבטיסה גם מצאת את מותך. על דעת הקהל...
מכתב לאורי 2
עוצמת עיני ומסרבת להאמין האומנם, לא אראה עוד פניך לעולמים? פוקחת עיני – והנה תמונתך במדים, חיוך נצח על הפנים היו לך חיים נפלאים בני: טיסות,...
מכתב לאורי 3
חמישה חודשים לאחר מותך מחר – יום הולדת 22. אני כאן – אתה בשמיים. מיום ליום – קשה שבעתיים. רצינו לחגוג לך כמו גדול. פתאום נמחק לנו הכל: הכח,...
מכתב לאורי 4
תילי תילים של כאב מצאו להם מקום עמוק בלב, בנשמה, בוורידים ובכל פכי החיים. כאב על חייך הצעירים שנגדעו באיבם כאב על מי שידע כיצד לחיותם ופתאום...
מכתב לאורי 5
אורי שלי, החודש שוב נתאסף ונזכור את יום הולדתך ה-24, השלישי בלעדיך – כך נספור. לפעמים אני לצדדים מסתכלת מחפשת את צלי, רוצה לבדוק אם כל זה אמיתי....
מכתב לאורי 6
שואה ושכול בני, אורי מנור, סרן, נווט אף-15, נהרג בטיסת אימונים בהר-עיבל ב-1.3.1998 והוא בן 21 ו-7 חודשים במותו. ביום שישי בבוקר, יומיים לפני, נפרד מאתנו...
מכתב לאורי 7
שבע שנים שבע שנים מיום שהלכת – ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, שש שנים תזרע – והשביעית שמיטה; שבעה קנים למנורה בבית המקדש, ובחלום פרעה...
מכתב לאורי 8
שמונה שנים מה אומרים לילד שלך שכבר שמונה שנים לא כאן? שאוהבים? שמתגעגעים? שעדיין לא מבינים? מה אומרים לילד שלך שהשנה לא ימלאו לו שלושים??? ורק...