״ביום 01.03.98 נהרג אורי בהר עיבל, בפעילות מבצעית.
בבית נותרו אלבומים ותמונות המתעדים את שנות חייו הקצרות אך מלאות התוכן של אורי.
בני משפחה וחברים אוהבים, כואבים ומתגעגעים. יהי זכרו של אורי ברוך.״
על מנת להדליק נר, יש למלא שם או מסר אישי.
ניתן לכתוב ולהביע את רגשותיכם. המסר יצורף לנר המודלק
חזרנו אתמול בכאב להר הקללה וחזרו גם המראות של קרן אור המרוסק.כבר 22 שנים אין אור ואין אורי.
חושב עליך ומתגעגע גם בימי קורונה עד שאולי….נפגש. אוהב
אורי סיים את ביה"ס הריאלי העברי בחיפה במחזר ע"ה (1994), שנה לאחר המחזור של בנותי. אורי היה תלמיד מצטיין וגם שחקן כדורסל משכמו ומעלה. הצטיין בכל אשר עשה. מאז שנהרג, אנחנו מקיימים מדי שנה טורניר כדורסל לזכרו בהשתתפות נבחרת ביה"ס הריאלי ונבחרת מחבריו לטייסת. מצדיעים לאורי בשם כל משפחת ביה"ס הריאלי. יהיה זכרו ברוך.
זוכרת
זוכרת את החיוך עד היום.
יהי זכרך ברוך ,אוצר יקר שנקטף בעודו באיבו
ביג מן.
תגיד לי שזה חלום רע.
שנים של געגוע משפחתי
אין סופי. גם השנה
ובכל יום לא שוכחים.
אורי ורבקי
הגעתי לטייסת כחודש לאחר ההתרסקות.
טייסת עם מורל גבוהה ורוח לחימה ועם זאת מחבקת ועוטפת.
התאונה אפפה את כל שירותי הצבאי וליוותה את כל הטייסת.
הצוות- טייס וטכני חלקו בסיפורים אודות אורי מנור אורי קולטון.
וגם אם הכרנו רק בסיפורים, נגעתם בכולנו. חלק מהמורשת שלנו. האהבה שלנו לטייסת ולחיל האויר.
יהי זכרכם ברוך.
אורי היקר, יהייה זכרך ברוך.
תמיד תהייה בזכרוני לנצח.
אנרי
אני משוחררת רק 15 שנה מטייסת 106
אבל הסיפורים והתמונות נצורים בזכרון ובלב של כולנו. יהי זכרו ברוך
מכירה אותך רק מהסיפורים
ראיתי אותך פעם כשהיית בן 10 אני חושבת
והנה אתה הראשון שאני חושבת עליו בכל יום זכרון
וגם בכל פעם שאני מסתכלת על עץ האלביציה הצומח בגינתנו
אותו קיבלתי מאמך כרמלה אחרי אחד מערבי השירה לזכרך.
אני כבר חצי רגל בחוץ, חמישה חודשים נשארו,
בת 20, אתה תמיד תישאר בן 21.
סבא וסבתא לא לבד, אף פעם.
מאמינה שאנחנו חיים את החיים שהיית רוצה.
הגעגוע אין סופי.
אתה איתי בהרבה רגעים,תודה.
כּוֹאֶבֶת שֶאֵינְךָ, זוֹכֶרֶת אֶת שֶהָיִיתָ, יְפֵה תֹאַר, יְפֵה נֶפֶש, אוֹהֵב חַיִים, אָדָם מָלֵא,
כּוֹאֶבֶת שֶהַכֹּל נִגְדַּע
זוֹכֶרֶת עֶלֶם מַקְסִים, הַיֶּלֶד של כַּרְמלָה וְסָמִי
אוּרִי את הַזְּמַן אִי אֶפְשָׁר לְגַלְגֵּל לְאָחוֹר, ולֹא נִתַּן לאיין מַעֲשֶׂה אוֹ אֵרוּעַ רְשׁוּמִים נִשְׁאָרִים, וְלָנֶצַח נִזְכֹּר יוֹם, יוֹם, יִשְׂאוּ, הַכְּאֵב וְהַגַּעְגּוּעַ. יִפְרְצוּ זִכְרוֹנוֹת ממעמעקים הזְּרָמִים יִתְאַחֲדוּ בַּנָּהָר שֶׁגּוֹעֵשׁ יִשְׂאוּ אֶת נֹעַם, הָרְגָעִים הַיָּפִים העֹנֶג וְהַשֶּׁקֶט שֶׁל עוֹלָם שֶׁרִגֵּשׁ. זמַנִּים שֶׁל סַעַר, זַעֲזוּעַ וְרַעַם כלאוים גַּם יִהְיוּ בַּצְּרוֹר הַדְּבָרִים רְגָעִים שֶׁבָּהֶם קוֹרֵס הָעוֹלָם כָּל רֶגַע מֵבִיא, צַעַר וייסוריים. בין כְּאֵב וְצַעַר, בֵּין גִּיל וְשִׂמְחָה רוֹשְׁמִים הַדַּפִּים שֶׁל סֵפֶר חַיִּים, וּבוֹ כְּתוּבִים בַּצְּחוֹק אוֹ דִּמְעָה כל הָרְגָעִים, הַטּוֹבִים וְהָרָעִים. לְךָ אוּרִי, הַנִּשָּׂא אִתָּנוּ לָעַד נשְׁמֶרֶת בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָה וְעָרְגָה צרוֹרוֹת, הֵן בְּיַחַד בִּצְרוֹר אֶחָד חוֹבְרוֹת בְּתוֹךְ הַלֵּב לְמַצֵּבָה. זאב שרף נהריה 6.5.2019
❤️
יהי זכרו ברוך. יותר מעשרים שנה חלפו וזוכר את רגע הידיעה המרה הזו כאילו היה אתמול.
זוכרת תמיד.
אורי יקר, זוכרים אותך ומתגעגעים
פרח שנקטף. 22 שנה והכאב לא מניח.
עדיין לא מאמין שזה קרה
זוכרים כאילו זה היה אתמול… ומתגעגעים….
מתגעגעים המון
משפחת מור
ירין דרשן הנכד של חיים מנשקו
יעקובה