מכתב לאורי 3

חמישה חודשים לאחר מותך
מחר – יום הולדת 22.
אני כאן – אתה בשמיים.
מיום ליום – קשה שבעתיים.

רצינו לחגוג לך כמו גדול.
פתאום נמחק לנו הכל:
הכח, הרצון, היכולת –
נשארו: לב כואב, שאריות סבולת.

בן יקר שלי –
האם אתה יודע, האם אתה שומע?
היו עוד שלוש תאונות בחיל-האויר,
נראה שהמצב מחמיר…

אני בטוחה שעשית
כל מה שלימדו אותך
ורצית לחזור בשלום.
נשארו שאלות פתוחות, גם היום.

עוד וועדה בחיל סיימה את עבודתה,
לעתונות נמסרה הודעה לאקונית
אך בדו"ח התאונה התגלה-
מספר לא מבוטל של בעיות:

הוראות לא ברורות, נוהל שהתמוסס,
נוהל שנעלם, ריבוי תאונות במערך הבז –
דבר שרק עכשיו ייבדק וייחקר –
לנו לא יעזור – אתה כבר במקום אחר.

אין נר לשנה הבאה
ואין ברכות ליום הולדת
ומה אפשר לאחל לילד שאיננו?
אוהבים אותך, בוכים ומתגעגעים.