מכתב לאורי 1
אורי בן היית לנו, ילד, אח, נכד וחבר.ועכשיו – אתה כבר במקום אחר. אמרת: "אני חי כשאני טס",וכמה אירוני הואשבטיסה גם מצאת את מותך. על דעת הקהל ועל המקוםאני מבקשת ממך סליחה: מהיר היית בחייךומהיר עד מאד במותךלפעמים, פשוט לא עמדתי בקצבשהכתבת לנו ולעצמך. לא השכלתי להבין –כי אצה לך דרכך,יש אומרים: "שליחות נעלה". רציתי עוד […]