10 שנים | אילן אשד
אורי 10 שנים עברו, מי היה מאמין שיעברו 10 שנים ואני אעמוד כאן ואדבר אליך. לי ולאורי היתה היכרות קצרה, בת שנה ושלושה חודשים בסה"כ. זמן קצר יחסית בשביל להכיר בנאדם, אבל במקרה שלך זה מספיק זמן בשביל להבין איזה בנאדם מיוחד אתה. בחרתי היום לספר קצת על הדברים שעברנו יחד ועל החוויות שאני חוויתי […]
9 שנים | ניר הירשהורן
שנה אחרי שנה במשך תשע השנים האחרונות, אנו באים לכאן, כל ראשון במרץ, לאזכרה, ונדמה שבמשך תשע השנים האלו, מספר האנשים אשר באים לאזכרה – לא רק שאינו קטן – כמו ברוב האזכרות האחרות – אלא אף נראה שהמספר גדל והולך!! וזאת למה – כי: אורי היה חומד של ילד – אומרים את זה על […]
9 שנים | אלדד פלד
בשלהי חודש פברואר – תחילת מארס, לובש המדבר למספר שבועות ירוק. הפריחה בשיאה ופרחי הבר ממלאים את מרחבי המדבר כאילו מדובר בעניין שבשגרה. גבי המים מתמלאים וחיות הבר מסתובבות באין מפריע. שלוות אלוהים שרק מי שנמצא בתוכה יכול להבין את עוצמתה. גליה ואני היינו שם בתוך אותה שלווה, זוג צעיר שזה עתה נישא, בתחילת דרכו, […]
8 שנים | ארז סיוון
אורי, רציתי כבר מזמן לאמר לך שאני מתגעגע, שאתה חסר לי (ואני בטוח שאתה חסר גם להרבה מהסובבים אותי כעת). אולי יותר מכל, אני מתגעגע לאופן בו חיית את החיים (ולימדת קצת אותנו), הדרך האופיינית בה ידעת להתייחס גם לפרטים הקטנים, לטקסים הקטנים. ההתייחסות שדלגה על התפר הדק שבין הרצינות לצחוק. כך היו לדוגמא אותם […]
8 שנים | ברכה שמואלי
כרמלה את כרמלה אני מכירה מזה שנים. פעמים רבות הצטלבו דרכינו, אם זה בחוג בית, אם במופע תרבות או באקראי במרכול השכונתי. "שלום, שלום" ותו לא. במבט מהצד נראתה היא אשה עם נוכחות מרשימה, מראה תמיר, רציני, עם חיוך שידע ימים טובים יותר, ובהתבוננות מעמיקה, אי אפשר היה שלא לקלוט את העצב, שניבט מכל זיק […]
8 שנים | עומר צנגוט
כשהיינו, תום ואני, ילדים, נהגתי לרדת עליו איך שהוא מעריץ את אחיו הגדול ומדבר עליו כל הזמן. היינו לפעמים צופים ביחד בבושידו בערוץ הספורט. ואורי, אחר-כך, בהשראה מפליאה לימד אותנו את התרגיל המפורסם "שכב על היריב", עד שנאנקנו מכאב ומצחוק. בשנים הראשונות אחרי מותו היה לי מנהג מגונה להשוויץ בכך שהכרתי את אורי ואהבתיו כמו […]
8 שנים | אורן קמינר
תמונה: שלווה יום ראשון בשנת הלימודים בבית-בירם. כיתה חדשה, פרצופים חדשים, מורים חדשים, כולם מתרגשים. אני מסתכל אחורה: מאחורי יושבים ליאור ואורי וצוחקים. אני מסתכל לאורי בעיניים ומרגיש את השלווה מבפנים ונרגע. תמונה: בטחון כתה י"א. הזמן: בחן פתע בתנ"ך. אורי כותב ואני מנסה להבין בין השורות שלו מה הוא כותב. המורה צועקת שנגמר הזמן […]
8 שנים | גלעד פלד
מנור, כמה חודשים לפני שהגעת לטייסת, חגגנו את סיום הפיקוד של שלי בטיול וארוחת ערב עם המשפחות. אני הייתי אחראי על הארוע וניתנה מסגרת תקציב. יחד עם חברתי דאז, החלטנו משיקולי חסכון לא להעזר בקייטרינג, אלא להכין את הארוחה בעצמנו. הרשינו לעצמנו לשכור כלי אוכל והגשה ולא לאכול על פלסטיק. היה ארוע נחמד, אך לאחר […]
יום זכרון בטייסת 2013
יום זכרון בטייסת 106 איך עיצבה הילדות את אורי (מבחינת החוויות והתכונות) כמי שגדל להיות נווט קרב. נראה לי ששום דבר בילדות לא מכין אותך ממש להיות לוחם בטייסת, נווט קרב.אני מתחילה מהסוף, חיפוש בגוגל מה נדרש כדי להיות נווט קרב: יכולות לימודיות גם בטייס וגם בתיאוריה: מפות, מטאורולוגיה, לימודי קרקע, שעות של שינון וניסיונות […]
החיים כסרט!
[vc_row mo_padding="none"][vc_column][vc_column_text css_animation="appear"]סצנה ראשונה: אני בגיל גן חובה, מגיע לביה"ס "אילנות" מתוך שעמום של יום שישי. בצורה טבעית לגמרי אני נכנס לכיתתו של אחי הגדול, שאומר לי בפעם המיליון ללכת מכאן ושעוד שנייה המורה תגיע. אני, דביק מתמיד, נשאר בכיתה. המורה מופתעת בפעם הראשונה כשאומרים לה שמדובר באח של אורי, אבל בפעמים הבאות היא כבר מתעלמת מהעניין.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_column_text […]