איך מציינים 50 לאח שנשאר בן 21?
איך "מציינים" 50 לאח שנשאר בן 21?? כמעט 29 שנים של חיים בלי אורי, בלי עצות חדות וחכמות, הומור קולע וחיוך נונשלטי וכובש. כל מפגש משפחתי שיש בו שמחה מנכיח גם את ההיעדר ואת מה שהיה יכול להיות. אוהבים, כואבים ומתגעגעים 💔 תום
החיים כסרט!
סצנה ראשונה: אני בגיל גן חובה, מגיע לביה"ס "אילנות" מתוך שעמום של יום שישי.בצורה טבעית לגמרי אני נכנס לכיתתו של אחי הגדול, שאומר לי בפעםהמיליון ללכת מכאן ושעוד שנייה המורה תגיע.אני, דביק מתמיד, נשאר בכיתה.המורה מופתעת בפעם הראשונה כשאומרים לה שמדובר באח של אורי,אבל בפעמים הבאות היא כבר מתעלמת מהעניין סצנה שנייה: אני ואתה מציקים לגליה […]
סיפור לאורי
אני לא כותב לך בשירים, אני כותב לך בסיפורים- כן אני יודע שאתה לא אוהב שמזיינים לך את המוח.. בכל זאת קיבלתי ממך לא מעט מכות לא?!אבל כל נקודה בחיים, בחיים שלי, של אמא ואבא, של גליה ושל הבנות, היא סיפור בפני עצמו,סיפור שלא היית נוכח בו פיזית ושיש לספרו עתה למי שהיה אמור להיות דמות […]
אזכרה בבואנוס אירס
העיר מלאה ושוקקת חיים.. אני מסתובב לי ברחובות, מסדר מחשבות ומנסה למצוא את עצמי: קונה עגיל, נכנס לשלוח מייל להורים, נכנס לבית קפה לבדי.מוזר להיות פה בתאריך הזה, חוויה משונה בעיר תוססת ומלאת חיים כשהיום השחור הזה מגיע ומזכיר שכבר איכשהו אבדו להם 8 שנים.אני חושב על ההורים, על גליה, מיקה ויובל, מדמיין פרצופים עצובים אבל […]
פתאום אורי
אני יושב על פלג הנחל לבד ומביט על הזרם שנע לכיווני ותמיד מזכיר לי חיים וזמניותם ומעלה הרהורים.. 8 שנים כמעט חלפו, וזיכרון תווי פניך עולה מהתמונות שראיתי כבר אלפי פעמים מאז אותו יום ארור.תחושת האשם על שכחת תווי פניך מתחלפת בגעגוע, רחמים עצמיים ולבסוף הבנה: כל רגע מיותר, את המקומות בהם אורי לא היה אני […]
יום הולדת 27
הם שתלו עץ נמוך עם עלים רכים,וישנם גם כמה רימונים שאולי יהיו מתוקים, את העץ אפשר ללטף ככה מעל כשעצובים- משהו מוחשי שממלא מישהו עם שיער שחור, סמיך כזה, עם חיוך דובוני ועם מגושמות חמודה שאי אפשר לעמוד בפניה.שקט עם רעש ילדים מהשכונה ליד, כמו אצל סבתא בבית כשהיינו לבד,הדשא הגדול מתחת לביתה, מזכיר לי אותי, […]
29.6.01
אני יושב במקום מבודד בבסיס עובדה.אני יושב לבד, כי כל פעם שאני חושב עליך אני רוצה שזה יהיה רק אני ואתה בלי אף אחד אחר. אני בקורס פקוד והדרכה עכשיו היום התבקשנו לחשוב על אסוציאציות של שבת.. הדבר הראשון שיכולתי לחשוב עליו הוא אתה: אני זוכר אותך יושב איתנו אצל סבתא ואוכל סרמלה, ורניקס ועוף בתנור […]
נכתב לקראת האזכרה- 1.3.2001
איזה שקט יש פה, בבית הקברות הצבאי.. מקום זה נמצא בסמוך לכביש מרכזי ועדיין, כאילו ברגע שאתה נכנס לפה יש איזו גדר דמיונית שחוסמת קולות ורעשים מבחוץ ואתה נכנס לתוך עולם אחר.אך השקט הזה הוא שקט חיצוני בלבד, כי הרי בכל אחד מהטמונים פה יש כ"כ הרבה כוח ועצמה, רגש וחוכמה שנראה והם הולכים להתפרץ החוצה […]