Blog

סיפור לאורי

אני לא כותב לך בשירים, אני כותב לך בסיפורים- כן אני יודע שאתה לא אוהב שמזיינים לך את המוח..
בכל זאת קיבלתי ממך לא מעט מכות לא?!
אבל כל נקודה בחיים, בחיים שלי, של אמא ואבא, של גליה ושל הבנות, היא סיפור בפני עצמו,
סיפור שלא היית נוכח בו פיזית ושיש לספרו עתה למי שהיה אמור להיות דמות נוכחת ומזיזה בכל הסיפורים האלה, רגעי החיים האלה..
ואם אתה רואה הכול, מביט ומשגיח כמו מספר כל יודע, אז סלח לי שאני מבלבל לך במוח, אבל אני פשוט אמשיך לספר לך כאילו היית פה- על פי סדר הדברים הטבעי שהיה אמור להתקיים..
אוהב ומתגעגע אחיך