מרץ 2011
13 שנים אורי, ילד שלי – שלנו,שלוש עשרה שנים, זה כמו ילד שחוגג בר-מצווה. אני מנסה להשוות את מספר השנים שאינך איתנו למשהו שניתן לתפוס את המידתיות שלו, גם אם עדיין בלתי נתפסת.הזכרונות נמצאים אצלו במערות הנפש: זה לא אלבום תמונות ולא ספר שאפשר לדפדף בו. יום אחרי יום, אנחנו מודדים את חיינו בפסיעות קטנות, כלאורכו […]
מרץ 2012
14 שנים בלי אורי שלנואפריל 2012 יום זיכרון תשע"ב, טייסת 106, הטייסת שלך. 14 שנים לנפילתך.14 שנים שאני נושאת בגופי את נפילתך, מנסה להגיד "נפילתך"ולא "מותך" או "אובדנך", אך לא תמיד מצליחה.לפעמים זה "מאז שנהרגת" ולפעמים "מאז שאורי…"הזמן מתחלק אצלנו ל-2 תקופות: הזמן שלפני והזמן שאחרי….14 שנים שאני לומדת את השכול, מנסה לעצב אותו בתודעתי […]
מרץ 2013
חמש עשרה שנים בלי אורי 15 שנים מאז נפילתו של אורי וזהו הטורניר ה-14 שביה"ס הריאלי מקיים לזכרו.הזדמנות להודות להנהלת ביה"ס שהוכיחה כי הביטוי "משפחת הריאלי" הואכל-כך נכון וזוהי באמת ההרגשה. תודה לצוות המורים לספורט, לישראל ולאבי, תודה לכם חברים יקרים שחקני נבחרת-העבר הממשיכים להגיע מידי שנה ותודה לטייסים לנווטים של 106, העושים דרכם מרחוק. […]