מכתב לאורי 4
תילי תילים של כאבמצאו להם מקום עמוק בלב,בנשמה, בוורידיםובכל פכי החיים. כאב על חייך הצעיריםשנגדעו באיבםכאב על מי שידע כיצד לחיותםופתאום – כבר שנתיים איננו כאן. כשהיה אורי בן 15נסע עם חברו הטוב גלעד – לת"א:בשובו הביא מתנה –זוג עגילים משוק בצלאל. ומאז עשה לו למנהגלהביא מזכרת מכל נסיעה:שלט קרמיקה מסוגנן מספרד,כד מים כחול מזכוכית […]
מכתב לאורי 5
אורי שלי, החודש שוב נתאסף ונזכוראת יום הולדתך ה-24,השלישי בלעדיך – כך נספור. לפעמים אני לצדדים מסתכלתמחפשת את צלי,רוצה לבדוק אם כל זה אמיתי. במכונית חולפת נוהג גבר צעיר,שערו שחור וקצוץ,ראשו בתקרת המכונית נוגע,לעיניו זוג משקפי "בולה" שחורים.לרגע קט, אני מוכנה להשבעכי אתה הוא! באוטובוס לפני, יושבת חיילתחשופת כתפיים.בצדו השמאלי של צוארהנקודת-חן חומה, קטנה.מתרכזת בנקודה […]