״ביום 01.03.98 נהרג אורי בהר עיבל, בפעילות מבצעית.
בבית נותרו אלבומים ותמונות המתעדים את שנות חייו הקצרות אך מלאות התוכן של אורי.
בני משפחה וחברים אוהבים, כואבים ומתגעגעים. יהי זכרו של אורי ברוך.״
על מנת להדליק נר, יש למלא שם או מסר אישי.
ניתן לכתוב ולהביע את רגשותיכם. המסר יצורף לנר המודלק
שוב יום זיכרון כואב בתוך ים יותר ויותר מתרחב של געגועים לאמיצים הצעירים והמיוחדים שמקומם היה מובטח בעולם החיים, המנהיגים והמנטוים. הלב נופל שוב ככל שהזמן עובר בלי הקלה.
יהי זכרך ברוך גיבור.
ה1.3 שוב הגיע 😢
מתגעגעים כל יום יותר.
❤️
יהי זכרו ברוך
חולפות השנים אך הלב הדואב והגעגועים כל רגע
טס,המריא גבוה ולא שב. גם היום בלתי נתפס וכואב . גם היום הלב בוכה על אובדן שאין לו סוף.
האזעקה מתקרבת
1/3 המקולל
חושבים עליך
ונזכרים בך
בעשיה בשמחה
בחברים בכדורסל
באהבה
חיבוק לכרמלה ושמוליק
כמו בכל שנה והלב בוכה
כרמלה וסמי המקסימים .
למרות השנים שעברו אנו זוכרים את אורי כאילו אתמול .
חיבוק ,
כרמלה, סמי, ילדים, רוצים לחבק אתכם חזק! זוכרים תמיד וכואבים כמו אז! יהי זכרו של אורי ברוך!
כמה משמעותי קיומך, קיומכם בעולם הזה! בזיכרון, כמו גם במציאות! ביטוי של יופי מדהים, של אומץ לב, של נחוץ, של מקור לטוב, ליציב, רצוי ואהוב! כמה חבל שאתה לא כאן! יהי זכרונך ברוך!
זוכרים בלי הפסקה!
כמה חבל, כמה גדולה הנפילה ! זוכרים אותך בחיבה וכבוד!
עוד שנה חלפה הכאב והאהבה כתמיד
געגועים יום יומיים
חושב עליך כל יום. החברים שלך כבר שנה באויר מגינים על המדינה במלחמה שלא יודעים את סופה. שמור עליהם ועלינו מלמעלה בן
אין יום שאינני מתגעגע בן גדול צעיר לנצח
מתגעגע גם ביום ההולדת שלך. אתה איתי תמיד.
כואב וזוכר כל יום
גם ובמיוחד השנה אתה חסר כאן מאד
תמיד אזכור אותך. כמה חבל…
בתפר שבין זיכרון לעצמאות. תפר עדין במיוחד השנה. אנחנו חושבים עליך, מתגעגעים וזוכרים.
כרמלה וסמי, תום וגליה וכל המשפחה והחברים.
מצאתי איזו פיסת נייר עם חלק משיר שכתבתי כשנה אחרי מותו שלאורי.
פרידה (18/4/1999)
אווירון ושמו קרן אור- מהיר מכל
אציל מרדאר בוהק בין אפור וצחור
פרידה מנווט שיצא לגיחה ונעלם כגרגר הנסחף אל הים
פרידה מאורו של הבן האובד
מחסירה בכל אם וכל אב
מפקיעה מהוריו
היקרים לי מאד
את דפיקות לבבם
ואת הקול בגרונם
עד שנותרה רק שיבה
שתיבול ותסמור
יהי זכרו ברוך
חבר יקר, מתגעגע וחושב עלייך תמיד! מדמיין שפגשת שם את אמא שלי ושאתם חברים 🙂
חיבוק לכרמלה וסמי והמשפחה!
גבוה מעל כולם
אורי היקר
יהי זכרך ברוך לעד
מתגעגעים,אתה חסר
חיה מנשקו
יהי זכרו ברוך
משהו שקראתי-
במותך לא ציווית לי דבר
כי נאלמת דום
ונמלאת דם ;
צבע הזכרון והגעגוע
תמיד בוהק וצורב את האור ;
ומאז ועד היום
אף חיוך לא שלם
ואף צחוק לא מלא ;
מאז ועד לעד
חלל נשאר חלל.
הצטרפו אליך עוד הרבה שהכרתי אורי,
כל אחד מהם נגע בי אחרת במהלך החיים , כולם טובים יפים וצעירים מדי עם חלומות שנגדעו להם ולא יתממשו לעולם.
הכרנו לאחר המוות, לא הספקנו לפניו
וזה הפספוס שלי , שלנו.
תשמור עליהם שם , תראה להם את הדרך
וגם לנו .
איך ליווית אותנו ואת ההורים שלנו ביום ביקור הורים בטייסת,
איך יצא מטוס לפעילות אך לא חזר
ילווה אותי כל חיי
תמיד זוכר ואזכור אותך אורי