״ביום 01.03.98 נהרג אורי בהר עיבל, בפעילות מבצעית.
בבית נותרו אלבומים ותמונות המתעדים את שנות חייו הקצרות אך מלאות התוכן של אורי.
בני משפחה וחברים אוהבים, כואבים ומתגעגעים. יהי זכרו של אורי ברוך.״
על מנת להדליק נר, יש למלא שם או מסר אישי.
ניתן לכתוב ולהביע את רגשותיכם. המסר יצורף לנר המודלק
כרמלה ו-סמי. מחבק וזוכר.וגם,כואב !
שירלי ועוז
He who bears the cruel countless years
יזכור
רחל ודני שחם
"… הידידות, האהבה, הנעורים שבאו פתע אל סופם…." זוכרים – איילת ורפי גינדי
דליה יצחקי פלך
אורי שלכם היה מזן נדיר, רב כשרונות ואכויות, חכם, ספורטאי מצטיין, חבר טוב ואהוב, מנהיג, מצחיק ובוחט משכמו ומעלה. אח אהוב ובן מופלא. הכאב הנורא על אבדנו ועל ההבטחה הגדולה שנגדעה. איתכם תמיד כרמלה וסמי, גליה ואלדד, תם ותמר.
יעל מרקביץ׳
אורי זוכרים אותך ונזכור לעד
היית חייב להיות בן אדם טוב? לא יכלת להיות איזה רשע, אגואיסט ויהיר שחושב רק על עצמו כמו כל טייס ונווט?
היית חייב להציל חיים של כמה וכמה אנשים שירגישו חייבים לך עד סוף חייהם?
היית חייב להיות כל כך יפה, כל כך גבוהה ואצילי עם נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה?
היית חייב להיות תלמיד כזה שכל המורות זוכרות עד היום!
היית חייב להיות בן, אח וחבר לתפארת מדינת ישראל?
היית חייב להיות חייל נחוש שכל מפקד רק היה חולם לעצמו?
חבל שהיית כל כך כזה
אחרת היית עושה לכולם פה את החיים קצת יותר קלים..ממש קצת, רק אם לא היית האדם שעדיין הנך ולעולמים תהיה עבורם -מלח הארץ, ילד של החיים.
עבורי, אורי דודי היקר אתה פספוס, פספוס גדול ותחושת החמצה… זה לא פייר! למה הם כן ואני לא?..
אתה יודע, אני מתגייסת בקרוב ומשנה לשנה, מטקס לטקס משאלות לתשובות אני מרגישה קרובה אליך יותר משהו בי בוער ורוצה כבר להתגייס לתרום ולתת כמה שרק יתאפשר לי.
יש לי כל כך הרבה שאיפות שהייתי רוצה לשתף אותך בהן, אולי אפילו היית מכוון אותי כי אני קצת אבודה כרגע.. אולי מסדר לי פרוטקציה פה ושם, הכל כמובן יישאר בגדר האולי, רק אולי…
מחבקת אותך חזק לתמיד
יובלי
אורי זוכרים ונזכור לעד
יהי זכרו ברוך
חנה וחיים הירשהורן
שרית וגיל הירשהורן
זוכרים
זוכר ומרכין ראש
זוכרת את החיוך והאור
קרן ואילן אשד
מרכינים ראש
ריקי ונמרוד
עוד ערב-יום-זכרון הגיע, ואתה אינך. הגעגועים גדולים , איש ציפור…..
נזכור לעד את החיוך והצחוק שלך. כואבים ומתגעגעים
מי-רב
זוכרים וכואבים.
הילה…
הדס
ערב יום הזכרון שוב מכה. אורי היקר בלב רבים. כואבים את חסרונך וחיים את האובדן יחד עם כרמלה ושמוליק המופלאים.
מי יתן ותנוח על משכבך בשלום.
ערב יום הזיכרון, שוב העצב מתעצם על לכתך…
אוהבים ומתגעגעים מאוד איש גדול שלנו.
כל יום זיכרון מאז היום הארור הזה אני חושב עליך. שירתנו יחד בטייסת 106 ואני זוכר את הבוקר הזה שהחופה נסגרה עליך ועל אוריאל. ראינו אתכם מסיעים אל כיוון המסלול ההסעה. המחשבה שזו הפעם האחרונה שרואים אתכם בכלל לא היתה. היית בן-אדם מדהים ואופטימי, ותמיד חייכת…היית בן-אדם לפני שהיית קצין איש צוות אויר.
איש גדול (שתמיד היה מוריד את הראש שהחופה נסגרה) עם לב ענק.
תנוח על משכבך בשלום.
אני מקווה שהמשפחה שלך תצליח להתגבר על אובדן גדול כמוך.