25 שנים.
שנים של צער וכאב
על האובדן.
יותר משהיה-הוא איננו:
"עד כמה קצרים החיים, החיים הקצרים שניתנו לו."
מחבקים את כרמלה, סמי והמשפחה.
מריאנה
28/02/2023 18:00
There is no time like Spring,
Like Spring that passes by;
There is no life like Spring-life born to die,
Piercing the sod,
Clothing the uncouth clod,
Hatched in the nest,
Fledged on the windy bough,
Strong on the wing:
There is no time like Spring that passes by,
Now newly born, and now
Hastening to die. By Cristina Rossetti
Anonymous
28/02/2023 08:38
אורי
הזמן חולף
וחסרונך מורגש
עוד שנה ועוד שנה
חלפו 25 אביבים
כל כך קצר פה האביב
תנצב״ה.
רבקי
גלעד אואקנין
17/02/2023 11:27
סמי, כרמלה , גליה ותום היקרים.
ראשית אני מבקש מחילה שמאז האסון נאלמתי ונעלמתי.
שנת 98 הייתה שנה אפופת שכול עבורי -אורי ז״ל , אימי גאולה ז״ל והקצין שלי דביר לניר ז״ל באסון המסוקים , וכידוע לכולם עוד מספר חברים שאיבדו את חייהם באותה תקופה . אני בחרתי להתעסק בכל מלבד השכול ולא לחזור אליו. ממרום גילכם אני מקווה שכולם בריאים ושולח לכם את אהבתי.
אורי חבר ילדותי , אח שלי , ביתו הוא ביתי וביתי הוא ביתו. מאז שאני יכול לזכור את עצמי אני זוכר את אורי.
מהגן ליד בית ספר אילנות , שלום כיתה א , משחקי כדורסל בבית ספר אילנות מול הבית הישן של אורי , מפתח עם שרוך על הצוואר וספגטי בולונז על הגז שכרמלה הכינה בבוקר לפני העבודה , שניצלים עם פילפל חריף שאהבת שאמא שלי מכינה , ארוחות ערב של סמי ביצה מקושקשת מהמחבת ועגבנייה חתוכה עם שמן ומלח. תרגילי גודו שלך על תום בחדר קבוע והצחוק הזה של גליה שמזכיר את זה של כרמלה . זה אופני המרוץ החדשות הראשונות שהיו לנו עם שם צרפתי דרך העבודה של כרמלה , הסקייטבורד הראשון , הגלשן הראשון , שעות על גבי שעות בחוף הים וחומוס בפיתה מהקדרים , זה סמי בפנסיה מהצבא לוקח אותנו לים מתי שצריך ולנקות את החול מהרגליים לפני שנכנסים לסיירה . אני זוכר את הטיולים שלנו בבית הספר , מעשי הקונדס שתמיד ידענו להתחלק מהם בטוב , לג בעומר לתוך הבוקר , הליכות ברגל לחוף הים וממנו , המעבר לריאלי, הנסיעה לקפריסין עם אייל רוזיי ז״ל , כל הלילה על הספון של האניה , החברה הראשונה, האוטו הראשון , אורן וצוצון, אילת . היית חבר אמת , איש טוב ושמח שידע לבחור בטוב , ילד מוצלח ביותר, עטוף באהבה . כאבא היום אני יודע ומרגיש לילדיי את אותה אהבה עזה שהיתה לכם , סמי וכרמלה לילדיכם ולאורי.
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה.
אורי, יהי זכרך ברוך
בס״ד
אבי , יוליאנה ויוני
04/02/2023 09:55
אנחנו מחבקים את כרמלה, את סמי, את גליה, תום והמשפחות שלהם וחושבים על אורי בגעגועים ובכאב.
מריאנה
04/02/2023 09:39
עדכון
אצל האוהבים אותך הכל געגועים.
אנחנו כאן, מאבדים משמעות,
שוכחים מילים,
מתבלבלים בהסטוריה,
משפילים את הלא שייך,
מערבבים רע ורע,
ממציאים מושגים של הצדקה.
הנכון החדש…לא בתדר!
תדריך אותנו למסלול הערני!?
אבא
01/02/2023 14:12
עוד חודש 25 שנה מאז נפילתך אך זוכרים אותך יום יום בגעגועים בכאב ואהבה
רבקי
20/01/2023 19:31
גם היום. זוכרים וחושבים עליך אורי
אבא
30/12/2022 21:35
שנה אזרחית חדשה וגעגוענו לא פוסקים מאז היום הארור בהר הקללה
גילה
08/11/2022 04:52
לא מכירה אותך אישית. נקלעתי לאתר שנבנה לזכרך. התרגשתי להכיר את חייך ונעצבתי על לכתך.
אבא
03/10/2022 22:29
עוד שנה עברית בלעדיך.כמעט 25 שנה לא מחוגגים
אבא
04/09/2022 06:55
בגעגועים ואהבה יום יומית
אבא
29/07/2022 13:57
יום הולדת לבן שאיננו אך נוכח בלבנו כל יום! חגגנו לך בדיג על הירדן עם תום והבנים.
מיכל ותומר
29/07/2022 07:59
מתגעגעים עד אין קץ ❤️
אמא
20/06/2022 14:57
ושוב הנוווים והמשפחות התכנסו לזכור ולהזכר בן נוכח תמיד
דורית ואבי ברונשטיין
04/05/2022 18:02
זוכרים ומתגעגעים
ביבו וקרן
04/05/2022 16:52
מתגעגעים. קשה יותר משנה לשנה
אורלי
04/05/2022 16:10
יהי זכרו ברוך לעד
אמיר מטרסו
04/05/2022 15:05
אורי
זוכר אותך תמיד, ולא אשכח
יהיה זכרם ברוך
Anonymous
04/05/2022 11:44
לזכרך חבר. 8830 ימים מאז שהלכת. והזמן לא עוצר
רבקי
04/05/2022 09:10
לזכרך אהוב יקר
אורי שלנו
אורי של רבים כל כך
חסרונך מורגש
תנצבה.
חומי רקם
04/05/2022 08:21
חיבוק
מיקה פלד
04/05/2022 08:12
אוהבת ❤️
משפחת לוקוב
04/05/2022 07:48
אוהבים ומתגעגעים
איילת ורפי גינדי
04/05/2022 07:16
הלוואי שהיית בא הביתה- איש ציפור:(
זוכרים תמיד!
עדי יגדל
03/05/2022 23:07
הסיפור של אורי, אליו נחשפתי רק לאחרונה, נגע לי עמוק בתוך הלב.
מדליקה נר לזכרו, ומתפללת להצליח לאמץ קצת מהתכונות המיוחדות שהיו לו לחיים.
תודה על הזכות להכיר קווים מדמותו.
אזכור אותך תמיד
25 שנים.
שנים של צער וכאב
על האובדן.
יותר משהיה-הוא איננו:
"עד כמה קצרים החיים, החיים הקצרים שניתנו לו."
מחבקים את כרמלה, סמי והמשפחה.
There is no time like Spring,
Like Spring that passes by;
There is no life like Spring-life born to die,
Piercing the sod,
Clothing the uncouth clod,
Hatched in the nest,
Fledged on the windy bough,
Strong on the wing:
There is no time like Spring that passes by,
Now newly born, and now
Hastening to die. By Cristina Rossetti
אורי
הזמן חולף
וחסרונך מורגש
עוד שנה ועוד שנה
חלפו 25 אביבים
כל כך קצר פה האביב
תנצב״ה.
רבקי
סמי, כרמלה , גליה ותום היקרים.
ראשית אני מבקש מחילה שמאז האסון נאלמתי ונעלמתי.
שנת 98 הייתה שנה אפופת שכול עבורי -אורי ז״ל , אימי גאולה ז״ל והקצין שלי דביר לניר ז״ל באסון המסוקים , וכידוע לכולם עוד מספר חברים שאיבדו את חייהם באותה תקופה . אני בחרתי להתעסק בכל מלבד השכול ולא לחזור אליו. ממרום גילכם אני מקווה שכולם בריאים ושולח לכם את אהבתי.
אורי חבר ילדותי , אח שלי , ביתו הוא ביתי וביתי הוא ביתו. מאז שאני יכול לזכור את עצמי אני זוכר את אורי.
מהגן ליד בית ספר אילנות , שלום כיתה א , משחקי כדורסל בבית ספר אילנות מול הבית הישן של אורי , מפתח עם שרוך על הצוואר וספגטי בולונז על הגז שכרמלה הכינה בבוקר לפני העבודה , שניצלים עם פילפל חריף שאהבת שאמא שלי מכינה , ארוחות ערב של סמי ביצה מקושקשת מהמחבת ועגבנייה חתוכה עם שמן ומלח. תרגילי גודו שלך על תום בחדר קבוע והצחוק הזה של גליה שמזכיר את זה של כרמלה . זה אופני המרוץ החדשות הראשונות שהיו לנו עם שם צרפתי דרך העבודה של כרמלה , הסקייטבורד הראשון , הגלשן הראשון , שעות על גבי שעות בחוף הים וחומוס בפיתה מהקדרים , זה סמי בפנסיה מהצבא לוקח אותנו לים מתי שצריך ולנקות את החול מהרגליים לפני שנכנסים לסיירה . אני זוכר את הטיולים שלנו בבית הספר , מעשי הקונדס שתמיד ידענו להתחלק מהם בטוב , לג בעומר לתוך הבוקר , הליכות ברגל לחוף הים וממנו , המעבר לריאלי, הנסיעה לקפריסין עם אייל רוזיי ז״ל , כל הלילה על הספון של האניה , החברה הראשונה, האוטו הראשון , אורן וצוצון, אילת . היית חבר אמת , איש טוב ושמח שידע לבחור בטוב , ילד מוצלח ביותר, עטוף באהבה . כאבא היום אני יודע ומרגיש לילדיי את אותה אהבה עזה שהיתה לכם , סמי וכרמלה לילדיכם ולאורי.
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה.
אורי, יהי זכרך ברוך
בס״ד
אנחנו מחבקים את כרמלה, את סמי, את גליה, תום והמשפחות שלהם וחושבים על אורי בגעגועים ובכאב.
עדכון
אצל האוהבים אותך הכל געגועים.
אנחנו כאן, מאבדים משמעות,
שוכחים מילים,
מתבלבלים בהסטוריה,
משפילים את הלא שייך,
מערבבים רע ורע,
ממציאים מושגים של הצדקה.
הנכון החדש…לא בתדר!
תדריך אותנו למסלול הערני!?
עוד חודש 25 שנה מאז נפילתך אך זוכרים אותך יום יום בגעגועים בכאב ואהבה
גם היום. זוכרים וחושבים עליך אורי
שנה אזרחית חדשה וגעגוענו לא פוסקים מאז היום הארור בהר הקללה
לא מכירה אותך אישית. נקלעתי לאתר שנבנה לזכרך. התרגשתי להכיר את חייך ונעצבתי על לכתך.
עוד שנה עברית בלעדיך.כמעט 25 שנה לא מחוגגים
בגעגועים ואהבה יום יומית
יום הולדת לבן שאיננו אך נוכח בלבנו כל יום! חגגנו לך בדיג על הירדן עם תום והבנים.
מתגעגעים עד אין קץ ❤️
ושוב הנוווים והמשפחות התכנסו לזכור ולהזכר בן נוכח תמיד
זוכרים ומתגעגעים
מתגעגעים. קשה יותר משנה לשנה
יהי זכרו ברוך לעד
אורי
זוכר אותך תמיד, ולא אשכח
יהיה זכרם ברוך
לזכרך חבר. 8830 ימים מאז שהלכת. והזמן לא עוצר
לזכרך אהוב יקר
אורי שלנו
אורי של רבים כל כך
חסרונך מורגש
תנצבה.
חיבוק
אוהבת ❤️
אוהבים ומתגעגעים
הלוואי שהיית בא הביתה- איש ציפור:(
זוכרים תמיד!
הסיפור של אורי, אליו נחשפתי רק לאחרונה, נגע לי עמוק בתוך הלב.
מדליקה נר לזכרו, ומתפללת להצליח לאמץ קצת מהתכונות המיוחדות שהיו לו לחיים.
תודה על הזכות להכיר קווים מדמותו.
רצית לעוף…..נוח על משכבך בשלום
יזכור
גדלתי על הזכורונות שלך