הדלקת נר

תום, חיבוק גדול

עוד פעם בדרך לטכס לטייסת.כואב בני לחשוב שכל כך אהבת לטוס אבל האנטנות של הר עיבל….. אוהב ומתגעגע יום יום!

יהיה זכרך ברוך

.

יהי זכרו ברוך
לא שוכח

יהי זכרו שמור וברוך. חיבוק להורים היקרים

יהי זכרו ברוך.חיבוק לכרמלה וסמי

לזכרך אורי היקר
גם היום ובכל יום זוכרים
חיבוק חם למשפחה
וגעגוע אין סופי
רבקי

יהיה זכרו ברוך. חיבוק ענק וחם לכל המשפחה.
מפנינה ובני פאר

יהי זכרו ברוך. חיבוק חם לכל המשפחה, סימונה וסרג'יו

אורי, 23 שנים חלפו מאותו יום נורא וכמו כל שנה מאז, כשמגיע 1.3 העור מצטמרר והזכרון מרגיש טרי ומרעיד כאילו זה עכשו. כאילו ממש עכשו שמענו את הידיעה הנוראה, שאחריה, שום דבר כבר לא אותו דבר. ואתה, שהיית תמיד מודל, אחד ויחיד במינו, חסר. חסר להוריך, חסר לאחיך, לאחותך ולגיסך, חסר לגיסתך ולאחייניך שהכירו אותך באמצעות מילים וסיפורים, חסר לחבריך הטובים, ולחברי המשפחה, וחסר למדינה ולחברה הישראלית. כי בודאות, לו היית כאן, היית תורם לחברה תרומה ייחודית כפי שאתה. מחבקים את משפחתך ואת כל אוהביך. יעל ויוסי

כל כך הרבה שנים ואתה תמיד איתנו. משפחת ברונשטיין

אורי, לאט לאט נאספות השנים אבל הזכרון שלך חד וברור: צעיר גבוה ויפה ומוכשר ברמות, עם חיוך ממזרי של אחד שיודע. אחד שמשרה שמחה סביבו ולימד אותי דבר או שניים על ההנאות הקטנות. אוהבים ומתגעגעים.

עשרים ושלוש שנים חלפו מאז שהגיעו נציגי הצבא לדפוק בדלת משפחת מנור עם הבשורה הקשה כל כך. אורי היה גם בן השכנים כרמלה וסמי, גם אח בוגר לתום וגם תלמידי בבית הספר הריאלי. לפעמים גם עשה אצלי בייבי סיטר עם שירי שהיתה חברתו. אורי לא ישכח לעד.
אהבתי אותו. בעיקר את חכמתו, חוש ההומור שלו וההנאה שלו מאוכל ….

אורי היקר,
יהיה זכרך ברוך.
אתא והמשפחה שלך תמיד במחשבותינו, כולל בהחלטות גורליות.