מרץ 2011
13 שנים אורי, ילד שלי – שלנו,שלוש עשרה שנים, זה כמו ילד שחוגג בר-מצווה. אני מנסה להשוות את מספר השנים שאינך איתנו למשהו שניתן לתפוס את המידתיות שלו, גם אם עדיין בלתי נתפסת.הזכרונות נמצאים אצלו במערות הנפש: זה לא אלבום תמונות ולא ספר שאפשר לדפדף בו. יום אחרי יום, אנחנו מודדים את חיינו בפסיעות קטנות, כלאורכו […]